קטעים נבחרים מההרצאה המקצועית שלו:

לאחרונה חגגתי 82 (בשנת 2001). מובן שרבים מכם חושבים: «למה הזקן הזה מספר לנו את זה?» התשובה: כדי לחלוק מה שלימד אותי התרגול הקליני, כשלעולם האקדמיה כבר לא היה מה לתת לי.

מטרת ההרצאה הזאת (בכנס רופאים) היא להציע לכם חלופה לטיפול במטופלים עם ניוון מקולה. תוכלו להציע להם בכנות מעט תקווה להשיב מעט ראייה תפקודית.

תצפית נוספת: נראה שהפורמולה מועילה גם לסוג הרטוב וגם ליבש של ניוון מקולה.

עליי להודות שביצעתי אופתלמוסקופיה במטופלים עם שגשוג כזה של דרוזן שאמרתי לעצמי «זה לא יעבוד» — רק כדי שיחזרו אחרי שישה חודשים עם חדות ראייה משופרת.

גם כשאין התקדמות במשך שישה חודשים, מטופל שלא השתנה באותו זמן למעשה לא איבד עוד ראייה. זה כבר הישג בפני עצמו. «הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא שלא איבדו עוד ראייה.»

שני האויבים הגרועים ביותר שלי הם עישון ולחץ. אויבי תהליך הריפוי: עישון; ציניות; מצבי לחץ גבוה: אובדן אדם אהוב, אובדן עבודה, אבחון סרטן וכו׳. «או מפסיקים לעשן, או שאין לנו עסקה.»

לאחרונה הגיעה אישה בת תשעים עם אובדן ראייה מתקדם. בבדיקת כלי הדם ברשתית, הדקים והטרשתיים, שאלתי אם היא מעשנת. פעם הייתי עדין ואמרתי «אני חושב שכדאי להפסיק לעשן.» עכשיו אני אומר: «או מפסיקים לעשן, או שאין לנו עסקה.»

במילים פשוטות, שימוש בצמחים כפי שעשיתי בעשור הזה אינו אלא אימוץ גישה תזונתית לטיפול בניוון מקולה. בהתחלה חשבתי שהיא מחזירה אובדן ראייה כי היא משפרת את זרימת הדם ההיקפית וכך את הזנת רקמת הרשתית.

עם יותר זמן וניסיון הגעתי למסקנה אחרת על אופן פעולת הפורמולה. כי זה לקח זמן רב ונראה שהיו תועלות טיפוליות גם במקרים נוירולוגיים אחרים, החלטתי שהפורמולה פועלת בהזנת תאי עצב. פתופיזיולוג אולי יספק את התשובה יום אחד.